הרב והמשורר

ארץ שלום יפיפיה

הרב והמשורר

התכתבות בין
הרב עזריאל אריאל
והמשורר עזריאל ירון ימיני
ארץ שלום יפיפיה אהובה ענוגה

חברים מקשיבים
עמוס כרמל וחברים
בעקבות המפגש בניצן שם שוחחו על יחוד אתני והבדלי עמים
ההתנתקות ההתבדלות של הקבוצות השונות באיזור
זו התיחסות ראשונה של ירון מכאן החלה התכתבות מענינת בין
הרב והמשורר
אותה ליקטנו להנאת כולם, מצורפים שירים של ירון שהתלוו לשיח
נצא לדרך בקריאה שיהיה לכם
מסע נפלא בדרך הבנה
................
המשורר
שימו לב!! ילדי כל העולם לובשים "ג'ינס" אוכלים מקדונלד
משוחחים יחד באינטרנט מעשנים את אותו חומר טסים לאותם טיולים
מיישמים חיים של חופש כולל לאהבה ומין ללא איסורים
מחפשים אמת ומשמעות בכל הדתות בדרכים רוחניות שונות
מערבבים שפות אוכלים מאכלים מכל הסיגנונות
כל הדעות שאני שומע כאן שייכות לדור החושך שעבר
כל האנושות כולה מתחדשת אל האור השוכן בלב כל אדם
הדתות ההבדלים הגיזענות פשטו רגל ומשמעות
הכל הולך אל האחד והאחדות

חברה
תביטו קדימה ממבט עינם של ילדי העתיד
כל טוב ירון
............
זו אותה השמש
אותם שמיים אותם המיים
אותו עולם אותם חיים
באותה בועת אוויר אותה כולנו נושמים
זו אותה תזונה אותה הפרשה
זו אותה נשימה אותו כח מנשים
העיקר הוא משותף לכולנו לאנושות כולה
יום לידה ויום מיתה טיפשות גם החוכמה
מדברים בשפות שונות אך אומרים את אותם דברים
מתפללים באמירות שונות אך מבקשים את אותו דבר
ומעל לכל זה אותה זהות עם הדבר השוכן בלב כל אדם
זה אותו האור החבוי בתוכינו זו אותה אמת חרישית דוברת אהבה צדק ושלום
למה אנו מתעקשים בבורותינו להנציח את ההבדלים את ההפליה הגיזענית שהיא בעוכרינו
למה להאחז בכל הדברים חסרי הערך בעבורם אנו הורגים ונהרגים
זהות האדם עם כל קבוצה שפה או דת בעצם מוציאה אותו מהאנושות האנושיות מהאלוהים שהוא אחד
אהבה אחת יצרה את כולנו אז בואו נתאהב שוב באהבה ומתוכה נאהב את כל שהיא ילדה
ללא הבדל גיזענות או הפליה
הערכה כבוד שלום וסיגסוג
כל טוב משיפעת הטוב והמטיב
ירון ימיני

................
הרב

שירו של ירון
מזכיר לי את שירו של ג'ון לנון - "דמיין".
מקוצר זמן, אני מצרף דברים שכתבתי בהקשר לכך על פרשת "דור הפלגה" בספר בראשית. והמבין יבין
שבת שלום
עזריאל אריאל
"כל הארץ שפה אחת ודברים אחרים". לכאורה, מצב אידיאלי. חזון אחרית הימים, עליו כתב ג'ון לנון בשירו המפורסם "דמיין":
דמיין שאין מדינות
– זה לא דבר קשה –
שום דבר להרוג או למות למענו,
והיעלמות כל הדתות;
דמיין את כל האנשים
חיים חיי שלום.
מה רע בכך שכל האנושות חיה בשלום כזה? מה לא טוב באחדות שלמה שבה כולם מדברים באותה שפה ואף מביעים את אותה דעה? אחדות שאין בה שום חלוקה לעמים ולסיעות? וכי טוב יותר המצב שבו בכל מקום בו נפגשים שני יהודים קמות שלוש מפלגות?! הרי אותה גלובליזציה כלל עולמית יכולה רק לתרום לקידומו של הסחר העולמי ולשמור על השלום בין המדינות!
רמז לתשובה נמצא בפסוק הבא: "ויהי בנוסעם מקדם". לא נאמר לאן נסעו ומה היתה מטרתם? הרי אפשר היה לכתוב שהליכתם היתה 'לפאתי מערב אחורה...'. אולם הדבר היחיד שידוע הוא מאין הלכו, והדבר אומר דרשני. ואכן כך נאמר גם על לוט, בן אחי אברהם העברי: "ויסע לוט מקדם" – "שהסיע עצמו מקדמונו של עולם". הנסיעה 'מקדם' היא ניסיון לברוח מריבונו של עולם ומכל מה שקדם לעולם ונמצא מעבר לו. אותו 'מקדם', מסתבר שהוא הנזכר בפרשת בראשית: "ויטע ה' א-להים גן בעדן מקדם, וישם שם את האדם...". וראה זה פלא, בדיוק במילים אלה פותח ג'ון לנון את שירו:
דמיין שאין גן עדן
- זה קל אם תנסה –
שאין שאול תחתינו,
ממעל דוק עבה;
דמיין את כל האנשים
חיים בשביל היום...
דור הפלגה הוא דור של 'כאן' ו'עכשו'. אין מקור ומוצא בעבר הרחוק, ואף אין שאיפה אל העתיד ואל הנצח. אין עם ואין היסטוריה. אולם דבר אחד יש בידו: יכולת טכנולוגית. מן החימר הם לומדים לעשות חומר לייצור לבנים. בלבנים המלאכותיות הם משתמשים כמו באבני בנין טבעיות. במקום לחיות חיי טבע בכפר, בונים הם להם עיר, ובה מגדל המתיימר להגיע אל השמים ולנהל משם את העולם.
חברה אנושית מלוכדת ומגובשת, אשר אין לה מורשת עבר, ואין עיניה נשואות אל חזון העתיד, מה נותר בידה כאשר נגלה אליה סוד הפיתוח הטכנולוגי? שיגעון גדלות אוחז אותה. היא משקיעה את כל המרץ בהקמת גורדי שחקים אדירים, המביאים את כל הבא בשעריהם לידי התפעלות ממעשה ידי האדם. "קדמונו של עולם" נשכח, ולא נותר אלא לומר: "יתגדל ויתקדש שם האדם...". כך אומרים להם בני הדור: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם...", ממעשה ידינו להתפאר.
סופו של הגולם הטכנולוגי, שהוא קם על יוצרו. במקום שהאנושי שבאדם יעמוד במרכז, והטכנולוגיה תעמוד הכן לשירותו, נוצר מצב הפוך. האדם הופך להיות עבד למירוץ של הפיתוח הטכנולוגי. ערכם של חיי אדם מתחיל להימדד על פי מה שהם מסוגלים לייצר, ואדם בלתי יצרני, שיצא ממעגל העבודה, נדחק לשולי החברה כאדם מיותר. נפילת לבינה (או מניה בבורסה) היא ידיעה מצערת, בעוד מותו של אדם מהתקף לב ומעומס עבודה נדחק לשולי החדשות (כרזה במפעל: "אסור לעשן! העישון גורם מחלות. מחלות פוגעות בייצור"). כל זאת, עד שבא הקב"ה ומחריב את המגדל ואת כל התרבות שנוצרה סביבו.
על כך באה נבואת ישעיהו (פרק ב'):
ותימלא ארצו אלילים, לעשה ידיו ישתחוו, לאשר עשו אצבעותיו. וישח אדם וישפל איש... כי יום לה' צב-אות על כל גאה ורם ועל כל נישא ושפל… ועל כל מגדל גבוה ועל כל חומה בצורה… ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא...


המשורר

שותפים לאיבה או אולי לאהבה

מה אני אומר לך
הכי אני אוהב זה לדבר עם האויב
הוא כל כך במתח רוצה להרוג להתאבד
זה הזמן לתת לו מאהבת החיים
זה הזמן להזכיר לו מי הוא באמת
אותו תינוק נולד אוהב
זה הזמן ליזכור מי אני באמת
האם אני צד לשנאה לאיבה להרג
או אותו הילד שגדל אך התמלא באהבה
ומי זו ומה היא זו האהבה
האם אינה דבק מאחה קרעים
האים אינה זו המקיימת העוינים
האין בכוחה לישר הדורים
האין ביכולתה לבטל גבולות
ליסד ארץ בשלמותה ללא חלוקות
רק לחלוק אהבה טהורה לכל בריאה
ראיתי כי זו האהבה אהבת אלהים
שהיא ניצן ופרח בלב כל עוין אויב
קצת אור מאהבת חיים
מבלי ההבדלים ללא גדיעה או הפרדת גזעים
חיוך נשכח עולה בוקע ולו לרגע
אויב שוכח עוינותו
אהבה מלאת תקווה מתחדשת
ולו לרגע בן חלוף
מזמין את הרגע הבא לחדש אהבה
בסוד כל נשימה
מתחת לאפו של אויב
אוהב
..........
ירון ימיני
..............
הרב
לירון שלום
הדברים מרגשים, אך צריך לבדוק מתי הם נכונים
למחנך - אפילו במוסד לנוער "עבריין" - השיר הזה הוא תשתית הכרחית
אולם הוא יכול לעבוד שם רק בזכות כוחה ה"אלים" של המשטרה
לנצח באמצעות אהבה - לפעמים זה עובד, ולפעמים רבות יותר - זה לא עובד.
מי שעשה מן העיקרון הזה תורה שלמה היא לא אחר מאשר יש"ו הנוצרי
וכולנו יודעים מה היתה הצלחתו
ומה המחיר שנגבה מאתנו היהודים על כך
ומעניין יהיה לנתח את זה
אף בעל מכה לא הפסיק את האלימות על ידי אהבתה של אשתו
האלימות נפסקת כשהאשה פונה למשטרה והבעל נעצר ונשפט
אם אז, היא מחליטה לתת לו הזדמנות נוספת והוא מראה רצון כן להשתנות ולטפל בעצמו, אזי ישנם סיכויי הצלחה גבוהים.
גם גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית ויפן התוקפנית
שינו את עורן לדמוקרטיה נאורה רק לאחר ששילמו מחיר כואב ביותר על תוקפנותן.
ואילו הפייסנות של שלהי מלחמת העולם הראשונה רק הזמינה את המלחמה השניה.

אז אל תהיה תמים
וגם אל תיתמם
עם שירים לא מנצחים את האוייב
ולא הופכים אותו לאוהב
מנצחים אותו
מכים אותו שוק על ירך
ורק כשהוא מבין שחבל לו על הזמן לנסות לפגוע בנו
אז נכון לאמץ את הגישה שלך ולהשתמש בה בתבונה
תוך בדיקה שהיא אכן רלוונטית למציאות

בברכה
עזריאל אריאל

.............

המשורר

ידידי עזריאל
ראשית תודה לך על ההתיחסות.
להבין את עומק המשמעות של שירי
אתה צריך לעבור מעולם הראש לעולם הלב
מעולם הרשע הלא אנושי לעולם העדנה האלוהית
מעולם הדתות הקשוחות לעולם ידיעת אלוהים החי בלב כל אדם
מלימוד העבר האכזר למודעות ההווה
מחיי גיהנום אותו יצרנו בבורותינו לחיי גן עדן עלי אדמות
זה לא חלום היפי תמים לא אחראי זוהי ההבטחה הרצון האלוהי
עתה זה הזמן לגאולת העמים האנושות כולה

באשר לאויב
ככל שתכה בו רק תגדיל את ניקמתו רק תחזק אותו
בכל שתאמין שיש אויב הרי שבבורותך אתה יוצרו
ראיתי את הקשוחים ביותר נמסים מחיוכו של תינוק
פגשתי אכזרים מגישים יד עוזרת באהבה לנכה על כסא גלגלים
פגשתי נכים עוזרים בהסעות חולים לילדי הנקרא אויב הופכים אותו לאוהב

מורה מושלם לשלמות בא לעולם
לגלות את פריחת האהבה החבויה בליבנו
לכל אחד ישנה האפשרות לדעת לחוות
לחיות בקדושת החיים בקדושת הרוח הנושבת ומחייה באפינו
יש הרבה לאמר אך להבין תוכל כמידת הצמא שלך אל יופי
תשתחרר עזריאל תשתחרר
זה יקל עליך זה ישמח את ליבך
זה יקרב אותך אל השכינה
כל טוב לך
זכור כי האל הוא הטוב והמטיב ובהזמנתו אנו חיים בעולמו
ירון ימיני
..................

הרב

לירון שלום
יש לך כישרון שירה בלתי מבוטל
וכבר מצטלצל באוזניי הביטוי העתיק כי
מיטב השיר - כזבו
למדתי השנה אצל מטפל משפחתי והוא לימד אותנו טכניקות טיפוליות
כששאלנו אותו אם השיטה הזאת עובדת
תשובתו היתה
לפעמים
שאלנו אותו: אז מה לעשות?
תשובתו הייתה מלאה ענווה:
תנסו, ובאותם מקרים בהם תרגישו שזה עובד, תדעו שזה עובד
וכשתרגישו שזה לא עובד
אז תנסו שיטות שתלמדו אצל אנשים אחרים.
היומרה להציג שיטה אחת - שנוסתה ונכשלה לא מעט פעמים בהיסטוריה, ומעולם לא שמענו שהצליחה בסכסוכים לאומיים
ולהמר על גורלנו הלאומי על פיה - יומרנית משהו
בברכה
עזריאל
..............

המשורר

עזריאל
אין לי ספק
כי אתה מומחה לספק
זה הנסיון המר המעניק לך את הזכות להיות ספקן
אך אם אל גן עדן אתה חפץ לבא אותו לנטוע בגן ליבך
בעודך כאן בעולם הבריאה שם נמצאת הכמיהה לעדנה
למד את סוד האמון בבלתי יאומן
שלום בלב כל אדם בלב כל בריאה
כי הנה עושה השלום הוא כבר כאן
עושה שלום במליוני לבבות אדם

אשר לשירה
זו מחוסר ברירה לא מכישרוני שלי
כי אם מתנה היא
אל טוב בליבי
מעיר אותי ומאיר לי
משפיע שפע מילים ממעמקי הנשמה
מתנה מנותן מופלא
קטן הוא האדם עפר ממש
אך אל נוגע ברוח ליבו
וכמו אין סוף חוכמה בחלקו
בגדולת האור אנו גדלים
כמה יפה הוא האלוהים
הייה בטובו

אגב גם אני שמי
עזריאל ירון ימיני



עזריאל שוב ושוב שלום

אני קורא ברצף את ההתכתבות המענינת בנינו
אני חש מדבריך שאתה נהנה ממסר השירה
אך בתגובה אתה פונה להגן על משהו אותו אתה כמיצג
ההבנה המסוימת אליה הגעת
ומהגנה אתה יוצא להתקפה ביטול וספק
הרגשתי כי כל זה מיותר

אם רק תרשה לעצמך חופש להרגיש
את היופי שממנו נובעת השירה
להתחבר אל פשטות החבויה בכל נשימת חיים ניתנת
מקום פנימי מלא אור הבנה
אנא אל תבטל את ההווה שכן
יהווה בהווה מתהווה בך ההוויה
משכן הקודש בלב ליבך בחוויה בידיעה
ישנו מקום ישנה ממשות בלב כל בריאה
קרוב קרוב אל חי בקירבנו
עתה הוא מזמין אותנו לדעת לחוות לגלות סוד
לנו ניתנה הצמא הכוח המניע הכוח המכניע הכוח המקרב
ככל שיתעורר ותחוש את הצמא אל אל חי
תתקרב

וככל שתתקרב תסיר מעליך משקלות מיותרים
כמו הפחד שיש אויב
כמו האמונה שאתה כבר יודע
כמו המאחז בסיפורי העבר
כמו פירושי מילים של הכתובים
כמו התפיסות אותן אנחנו הופכים לאמיתות
כן כאן למדנו להתגונן לא רוצים לוותר לא רוצים להודות
אוהבים להתחזות לחיות בכאילו
אפילו מהצמא מנסים להתעלם לדחות

אך בורא מופלא יצר אותנו
והוא רצונו באהבה לתת לנו
את היקר מכל את רוחו ומציאותו את אורו את חוכמתו
את האמת החקוקה על ליבינו בנפשינו
את הרוויה את האושר השמחה
את שירת ההודיה
את הוד יה

להשיבנו מהאבדון אליו אנו ממהרים אותו אנו לעצמינו מקימים
נטע בנו הבורא המופלא הבורא המושלם
את כוח הצמא
אז בא ידידי נתחבר יותר יותר
אל הגעגועים אל הכמיהה אל ההרגשה שיש תקווה
אל שלום ושלמות הבריאה
אל אהבה טהורה שאנו יצירתה
אל בורא בלב ליבה
הנה הוא בא הנה הוא בא

בא נתכונן נכין אדמת גופינו נכין אדמת ארצינו
בא נתנקה וננקה
לכבודו של המושלם הבא אותנו להשלים
בשלום.

.............

הרב

לירון שלום
אין לי קושי ליהנות משירה
ואני נהנה גם משירתך
אולם אין להתמכר לשירה ולאמנות
הללו אינן מציגות את המציאות אלא קריקטורה שלה
מדגישות היבטים מסויימים שקיימים בה
ומגמדות ואף מעלימות היבטים אחרים
אין חיסרון בשירה ובאמנות כשלעצמן
הבעיה מתחילה כשמבקשים לגבש על פיהן את העמדות האידיאולוגיות / הפוליטיות
בשביל אידיאולוגיה צריך בראש ובראשונה פילוסופיה
בשביל פוליטיקה צריך בראש ובראשונה מדע
שימוש בכלי כלשהו, יקר ויפה ככל שיהיה, במקום הלא מתאים - מביא לתוצאות לא מתאימות.
האם ניסית לאכול מרק באמצעות מזלג מזהב?

עזריאל

נ. ב.
מה דעתך להעביר את ההתכתבות בינינו לכלל חברי הקבוצה?
עזריאל
-
.............

המשורר

עזריאל
זה לא השירה
זה מה שהיא מביאה
אלוהים בלב כל אדם
אור ואחווה
היא מזמינה ליטוש את הפוליטיקה
את האדיאולגיה את הפילוסופיה
את עולם השכל השכלתן את האיגו השתלטן
את הכלים האלו שיצרו והצרו
את עולם הגהנום בו אנו חיים מתים
ועוד רגע מרוב שנאה עם כולו נתפוצץ הכל יהרס
ואם אתה מדבר על מרק במזלג זהב
הרי שכלי הדתות הוא לא הכלי לקרב אלוהות לעולם לא שכינה לא אהבה
זה בדוק תביט סביבך ובך תביט בכוח הקיצונית הורגים ונהרגים מפלים ומבדילים
בשם דתות ואמונות
כולם צודקים את עצמם מצדיקים
בעודם אומרים אחד הוא אלוהים

ישועה כולנו צריכים
ומדלג הזהב עבורה
הוא המושיע

לא דתות לא אמונות לא עמים לא מדינות לא בית מקדש מאבן לא מקום קדוש גם לא סיפרי הקודש ופרושיהם
לא שירים ותפילות לא צומות לא קדושי העבר וקיברהם לא ימי חג וקודש לא רבנים שייכים וכמרים
לא השמש לא ירח גם לא כל העולם כולו

בלב כל חי מקדש
בלב כל חי קדוש
ארץ שלום
בליבה קדושה
נתקדשה נקדשה
חי
ירון ימיני
.................